יום כיפור תשפ"ו ייכנס בחיפה ביום רביעי, 1 באוקטובר, בשעה 17:57, וייצא ביום חמישי, 2 באוקטובר, בשעה 19:00.
יום כיפור הוא היום הקדוש ביותר בלוח השנה היהודי, ונחשב ליום של גזירת הדין ועינוי הגוף והנפש. מטרתו של הצום היא התעלות וטהרה נפשית, והוא נמשך כ-25 שעות.
יום כיפור מוזכר בתורה כיום צום ועינוי הנפש. בזמן שבית המקדש היה קיים הונהג סדר עבודה מיוחד, שבו היה הכהן הגדול נכנס באופן נדיר לקודש הקודשים – מקום אליו אסור היה להיכנס במהלך השנה. הכהן היה מקריב פר לחטאת ואיל לעולה, ושני שעירים שאחד מהם היה משולח והאחר הוקרב בבית המקדש. בטקס הקרבת הקורבנות התוודה הכהן הגדול על עוונותיו ועל עוונותיהם של אחיו הכהנים ושל עם ישראל.
ביום כיפור חלים איסורים על אכילה ושתייה, על סיכה (סיכת הגוף בשמן), על רחצה, על נעילת סנדל (נעילת נעל עור) ותשמיש מיטה (קיום יחסי מין).
הלכות לפני יום כיפור
בין ראש השנה ליום כיפור נהוג לברך האחד את השני בברכת "חתימה טובה", שגם ביום זה אנו נחתמים בבית דין של מעלה כיצד תיראה השנה הקרובה. בין יום כיפור להושענא רבה (היום השביעי של סוכות) נוהגים לברך "גמר חתימה טובה". ביום הושענא רבה נחתם סופית הדין על העולם, ואז נקבע מה יהיה עתידו של האדם.
לפני יום כיפור, מצוות עשה מן התורה לשוב אל השם על ידי וידוי מעשינו הרעים וחרטה עליהם, ובקבלה על עצמנו לעתיד שלא לשוב על החטא. במצוות שבין אדם למקום, יש להתוודות בפני ה' ולא לפרט את החטא לאחרים. במצוות שבין אדם לחברו יש להתוודות ולבקש סליחה מהחבר, וגם להתוודות בפני השם.
אם פגע אדם בחבר אך חברו אינו יודע, אם הוא מעריך שהחבר לא ייפגע יותר מידיעת החטא עליו לבקש סליחה ממנו, ואם הוא מעריך שהחבר ייפגע יש להימנע מבקשת סליחה.
יש להחמיר בענייני כשרות בעשרת ימי תשובה, כגון להימנע מאכילת לחם של נוכרי וחלב נוכרי.
בערב יום כיפור מתקיים מנהג בכפרות. פוסקים רבים ביטלו את המנהג בגלל דמיון למנהגי עבודה זרה. כפרות עושים על תרנגול או על כסף. מסובבים תרנגול מעל ראשו של כל אחד מבני הבית ומבקשים שהתרנגול ילך למיתה, ותמורתו ילך האדם לחיים טובים ולשלום. לאחר מכן נמסר התרנגול לשחיטה, וניתן לרוב כצדקה לעניים או נפדה בכסף הנמסר לעניים, ונקרא "פדיון כפרות". כיום המנהג הוא לערוך את הכפרות בכסף ולתת אותו לצדקה.
מצוות עשה מן התורה לאכול כמה שיותר ביום זה, במיוחד במאכלים מענגים.
בשחרית אין אומרים 'מזמור לתודה', 'אבינו מלכנו', תחנון ו 'למנצח'. מתפללים מנחה מוקדם לפני הסעודה המפסקת.
מדליקים נרות חג בברכה יום כיפור, ואומרים שהחיינו. יש להדליק נר נשמה, שכן הבדלה נעשה על נר שדלק כל היום. האב (ויש נוהגים שגם האם) מברך את הבנים והבנות, ועל פי מסורת, הילדים מנשקים ידי ההורים לאחר הברכה.
מתעטפים בטלית לפני השקיעה, ואומרים תפילה זכה לפני כל נדרי. תקיעת השופר מתבצעת בסוף תפילת נעילה ועם סיום הצום, לאחר צאת הכוכבים, ומסמלת את סיום הצום והכרזה על סיום יום הדין.
הלכות הצום
הצום מתחיל בערב, כאשר יולדות, נשים בהיריון וחולים שמתקשים לעמוד רשאים להתרחץ, לא לשם תענוג אלא לבריאות ולניקיון. מותר לרחוץ ילדים ביום כיפור אם יש צורך, אך במים פושרים ולא חמים.
ילדים עד גיל מצוות פטורים מהצום, אך יש לחנכם לצום מעט – בנים מגיל 12 ובנות מגיל 11 נוהגים לצום. למתקשים לצום מותר ללעוס מסטיק.
ראוי להימנע מלשים דיאודורנט, ומי שהדבר יפריע לו או לאחרים יכול לשים ספריי אך לא משחה. יש מחמירים שלא ללכת עם נעלי קרוקס או עם סנדלי שורש נוחים, אך הדבר מותר. גם לילדים קטנים אסור לנעול נעלי עור.
יש להימנע מנגיעה בין בני הזוג בלילה, אך ביום אפשר להקל.
הלכות יום כיפור
בבוקר נוטלים ידיים עד קשרי האצבעות. הכהנים נוטלים כרגיל בתפילת שחרית.
מומלץ לרכז כוחות ומאמץ לצורך תשובה. למתקשים בצום מומלץ לשכב במיטה ולא לשבור את הצום, גם אם יפסידו תפילה.
אשה שמתקשה לצום – בעלה פטור מתפילה במניין ועליו לסייע לה.
הלכות צאת הצום
במעריב של מוצאי הצום אומרים אתה חוננתנו, מבדילים על נר שדלק כל החג ומקדשים את הלבנה.
לאחר צאת החג נוהגים לעשות מעשה לבניית סוכה, אפילו סמלי, ואוכלים.
למחרת משכימים לשחרית מעט קודם הזמן הרגיל.





תגובות