מי היה גייזריק, מלך הוונדאלים, דמות היסטורית שנשכחה כמעט לגמרי? כיצד השתלב נער יהודי בעולם הברברי של המאה החמישית לספירה? האם ייתכן שגם כלי הקודש האבודים של בית המקדש קשורים לסיפור הזה? את התשובות לשאלות אלה ואחרות תמצאו בספרו החדש של שמחה ארליך, "שמעון וגייזריק", שיוליך אתכם, דף אחר דף, לאחת התקופות המרתקות והמסעירות בהיסטוריה.
שמחה ארליך, מהנדס אלקטרוניקה ודוקטור להנדסת תקשורת, עבד שנים רבות בתעשייה הביטחונית ובהייטק, בין היתר ברפאל ובאינטל. אלא שמתחת לחלוק המעבדה והמעגלים האלקטרוניים שהקיפו אותו, הסתתר תמיד אותו חלום. "מאז שהייתי ילד קטן חלמתי להרוג דרקונים ולהציל נסיכות", הוא מספר בחיוך. "נמשכתי לימי הביניים, קראתי בלי סוף והפכתי להיסטוריון חובב. כשהתבגרתי, מצאתי את עצמי נמשך במיוחד לדמות כמעט נשכחת, גייזריק, מלך הוונדאלים".
המשיכה הזו הפכה בהמשך ליצירה ספרותית רחבת יריעה, פרי מחקר יסודי ורב שנים. ארליך מספר כי השתתף בשיעורים באוניברסיטת חיפה, שעסקו בתקופה הרומית וראשית ימי הביניים, ובמקביל שקע בעשרות ספרים ומאמרים מהארץ ומחו"ל. הוא חקר ארכיטקטורה רומית, השווה בין מקורות, שילב עדויות על קהילות יהודיות בצפון אפריקה ועשה אינטגרציה קפדנית בין הידע ההיסטורי לדמיון הספרותי. "זה לקח כמה שנים טובות", הוא מודה, "אבל רציתי שהרקע ההיסטורי יהיה אמין ככל האפשר. לא כתבתי סתם רומן. הספר מתבסס על עובדות היסטוריות. חלק מהדמויות בו הן אמיתיות, אך כדי ליצור סיפור חי ונושם שילבתי דמויות בדיוניות, ובראשן שמעון היהודי".
כריכת הספר "שמעון וגייזריק" (באדיבות שמחה ארליך)
מי היה גייזריק?
גייזריק, דמות היסטורית אמיתית, שכמעט אינה מתועדת, היה מנהיג יוצא דופן. "הוא היה לוחם עיקש, גאון צבאי ומדיני שמעולם לא נוצח", מספר ארליך. "למרות שההיסטוריה, שנכתבה בידי רומאים, הציגה את הוונדאלים כברברים אכזריים, האמת הייתה מורכבת יותר. הם היו אנושיים יותר מהרומאים ששנאו אותם".
במאה החמישית הוביל גייזריק את שבט הוונדאלים דרך ספרד לצפון אפריקה, שם הקים ממלכה עצמאית על חורבות האימפריה הרומית. בשנת 455 הוא הוביל פלישה גדולה לרומא, שנחרתה בזיכרון ההיסטורי והביאה לעולם את המונח "ונדליזם".
שמעון היהודי: אנלוגיה אישית
לצד גייזריק, הדמות ההיסטורית, בחר ארליך לשלב בעלילה דמות בדיונית – שמעון, נער יהודי מרומא. "לא רציתי לכתוב ספר היסטוריה יבש. רציתי סיפור", הוא אומר. "שמעון, שנולד למשפחה יהודית חרדית, התבולל לגמרי בשבט הוונדאלים, אבל בסופו של דבר חזר לשורשים היהודיים, וכן. אם מחפשים את הקשר לחיי הפרטיים, אז זה במידה רבה גם הסיפור המשפחתי שלי. הסבים שלי היו חרדים במזרח אירופה, ההורים שלי אמנם שמרו מסורת אך לא היו דתיים, ואני חילוני לגמרי. בני חזר בתשובה והפך לחרדי, וכך נוצרה אצלי האנלוגיה לשמעון – דמות שמתנתקת מהזהות היהודית וחוזרת אליה מחדש".
רוצים להישאר מעודכנים?
כלי המקדש האבודים
אחת הנקודות המסקרנות ביותר בספר היא התייחסות המחבר לשאלה ההיסטורית הגדולה: היכן הם כלי הקודש של בית המקדש? "הוונדאלים, בפשיטתם הגדולה על רומא, לקחו איתם אוצרות רבים", מספר ארליך. "יש מסורות שאומרות שבתוך השלל הרב היו גם כלי בית המקדש. מאז, עקבותיהם נעלמו. בספר אני מנדב פתרון לחידה".
והוא?
"את זה אני לא אספר. מי שרוצה לדעת יצטרך לקרוא את הספר. החיבור בין עובדות היסטוריות לתעלומה יהודית עתיקה יוצר רובד נוסף של מתח ומשמעות. זה לא רק סיפור אישי או פוליטי, זו גם חידה יהודית בת אלפיים שנה".
מסע חובק יבשות
הספר "שמעון וגייזריק" לוקח את הקוראים למסע חובק יבשות: מרומא וגליה (צרפת של ימינו), דרך חצי האי האיברי, ועד צפון אפריקה וארץ ישראל. "הספר נוגע בשאלות אוניברסליות של זהות, אמונה והישרדות", מדגיש ארליך, "אבל בסופו של דבר המסר שלו ברור: העתיד שלנו, כעם, נמצא בארץ ישראל ובירושלים".
"שמעון וגייזריק" הוא ספר הביכורים של ארליך, והדרך אל המדפים לא הייתה פשוטה. "עברתי מסכת ייסורים", הוא מספר בכנות. "להוציא ספר בארץ זה תהליך קשה. ההוצאות חוששות להשקיע, אנשים פחות קוראים ספרים, והתחרות עצומה. האם אמשיך לספר הבא? זה תלוי גם בהצלחה של הספר הזה".
יחד עם זאת, המאמץ השתלם. "כשהספר יצא סוף-סוף לאור, הרגשתי הקלה אדירה", אומר ארליך. "כל שנות המחקר, הלילות הארוכים, ההשוואות, הסיכומים, הכל התכנס לכרך אחד שמספר סיפור שלא סופר".
* * *
שמחה ארליך, תושב חיפה, הוא אב לשניים וסב לתשעה נכדים. "מעבר למדע ולהנדסה, היסטוריה תמיד הייתה התשוקה שלי", הוא מסכם. "בספר הזה ניסיתי לשלב את הידע עם הדמיון, את העבר עם השאלות של זהות יהודית, ולספר סיפור שהוא גם מרתק וגם נוגע ללב".
"שמעון וגייזריק" זמין כעת בחנויות רשת סטימצקי ובאתר המקוון >>>
תגובות