עם הפנים קדימה

האוניברסיטה של החיים

אוניברסיטת חיפה רשמה השנה ציון דרך חשוב עם הקמתו של בית הספר לרפואה ע”ש הרטה ופול עמיר. זה שנים שהאוניברסיטה, כמו שאר המוסדות האקדמיים, נאלצים להתמודד עם פיחות מעמדם של מדעי הרוח, ופתיחתו של בית הספר לרפואה אמור לחזק את מעמדה כמוסד אקדמי מוביל תחת הנהגתו של נשיא האוניברסיטה פרופ' גור אלרואי שנכנס לתפקידו באוקטובר 2024.

גם הוא לא מתעלם מההישג התדמיתי והאקדמי שלו זוכה האוניברסיטה בעקבות כניסתו של מדע הרפואה לקמפוס. "בתחום מקצועות הבריאות והרפואה, 2026 היא השנה שבה מבסס את מקומו ומעמדו מחזור הסטודנטים הראשון בבית הספר לרפואה החדש שהקמנו ביחד עם כללית ועם המרכז הרפואי כרמל. זה יהיה בית היוצר לרופאים הכי טובים בצפון. אליו מצטרף מרכז חדשני לתפקידי אֲחָיוּת מתקדמים, שיקדם מחקר חדשני ויפתח טכנולוגיות בריאות בשיתוף עם משרד הבריאות ועם גורמים מובילים בתחום הרפואה, תרומת קרן עזריאלי".

האוניברסיטה הקימה השנה גם פקולטה למדעי המחשב והמידע, ובמוסד האקדמי מציינים כי היא נועדה לחזק ולבסס את מעמדו בתחום המקצועות הריאליים המבוקשים בשוק העבודה. "בפקולטה יש תוכניות לימוד שיחזקו את הקשר עם התעשייה ויתרמו לפיתוחה ולמיצובה של חיפה כמרכז חדשנות טכנולוגית", אומר אלרואי, "בית הספר לעיצוב של האוניברסיטה (לשעבר מכללת ויצו; ב"כ) ממשיך לצמוח ולהצמיח דורות חדשים של מעצבים, יוצרים ואנשי מקצוע מעולים בתחומם. האוניברסיטה בהתפתחותה משנה את העיר ואת הצפון כולו".

אין פלא, אם כך, שאלרואי אופטימי לקראת השנה החדשה. "זו תהיה שנת מפנה באקדמיה, שנה של רלוונטיות ומצוינות", הוא אומר, "לאחר שנתיים קשות ומורכבות, שאנחנו עדיין חווים את השלכותיהן, נהפוך את חיפה ואת הצפון לאבן שואבת לכוחות צעירים חדשים".

אוניברסיטת חיפה (צילום: depositphotos)

בואו לאכול איתי

תחום המסעדנות, בחיפה ובכל הארץ, ספג פגיעה קשה מאוד בשנתיים האחרונות. מסעדנים, שגם בשגרה נאלצים להיאבק מדי יום עם עלויות שרק הולכות ומאמירות, נאלצים כעת להתמודד עם בעיה נוספת – מחסור בידיים עובדות. המלחמה היתה המשך ישיר לתקופת סגרי הקורונה, ומסעדות ומקומות בילוי נכנעו למצב ונסגרו. אלא שבחודשים האחרונים נפתחו לא מעט עסקים חדשים.

עודד שטראוס הוא מהוותיקים בתחום המסעדנות. כאחד מהבעלים של רשת המסעדות האיטלקיות ויוינו, הוא מספר על ההשלכות של המצב הביטחוני על התחום. "חיפה היתה לא פחות מורכבת משאר המדינה והושפעה ישירות מהמצב המדיני, מהמצב הצבאי ומהחטופים", הוא אומר, "לאנשים לא היה מצב רוח לצאת, ועובדים של שנים הוקפצו למילואים. צריך לזכור גם את השבועיים של מלחמת עם כלביא מול איראן, שבהם סגרנו את כל המסעדות. התחום שלנו ספג פגיעה אנושה עם כל הקורונות והמלחמות, אבל אפשר להגיד שהשנה החולפת היתה השנה הכי קשה".

לדבריו, המצב שאליו נקלע תחום המסעדנות הדאיג אותו מאוד, אבל המצב במדינה הדאיג הרבה יותר: "לא ישבתי והסתכלתי על הבועה שלי וכמה רע וקשה אלא קיוויתי שהסיוט הזה יסתיים עבור כולם. אבל הוא עדיין לא נגמר. הרבה קולגות מעולם המסעדנות משווים את זה לתקופת הקורונה, אבל הקורונה לא היתה טראומתית, וכשהיא נגמרה כל המשק קפץ ושגשג. עכשיו, המלחמה לא נגמרה ואנחנו עדיין מלאים בצלקות. אנחנו לא כמו לפני המלחמה בשום צורה. אמנם מרגישים שאנשים יוצאים, אבל אני לא יכול להגיד שהחיים חזרו לשגרה, אני עדיין לא מרגיש את זה".

הבעיה המרכזית כעת, אומר שטראוס, היא העלויות: "אני מקווה שהעלויות של המוצרים וחומרי הגלם יירדו, כי כוח האדם נעשה גם הוא יותר ויותר יקר. זה מאלץ מסעדנים בכל הארץ להעלות מחירים, ובסופו של דבר הלקוח סופג את זה. אבל אתה חייב להגיב למצב, כי אחרת אין לך בשביל מה לעבוד".

ומה יוביל את הענף לימים טובים יותר? שטראוס אומר שדבר אחד בלבד: "מה שאנחנו צריכים זה רק שקט, ושהחטוף האחרון יחזור. אני מקווה שגם מבחינה מדינית וצבאית יהיה שקט, ולאט לאט נחזור למסלול. מה שעברנו לא חוזר לשגרה ביום אחד. התחום הזה מאז ומעולם היה קשה מאוד, אבל שקט, שגרה וחזרה למסלול נורמטיבי במדינה יחזיר לנו את השגשוג. אנחנו לא צריכים יותר מזה”.

מסעדת ויוינו (צילום: אנטולי מיכאלוב)

זה היה (ויהיה) ביתי

במשך שנים נאלצת חיפה להתמודד עם ערי לוויין שהולכות וצומחות בקצב מרשים, בזמן שתעריפי הארנונה בעיר ממשיכים לטפס (ואליהם מצטרפים היטלים שונים ומשונים שנכנסים לקופת העירייה) וקצב הבנייה אטי ולא מספק לעיר השלישית בגודלה בישראל. חיפה מובילה בעסקאות נדל"ן מיד שנייה אך מדשדשת במכירת דירות חדשות, לא כל שכן בהתחלות בנייה.

עם זאת, בעירייה מנסים לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית, בעיקר בשכונות החוף. מתקפות הטילים שספגה חיפה במלחמה רק חידדו את הצורך בהאצתם של פרויקטים חדשים וממוגנים במקום בניינים ישנים חסרי מיגון.

"האצת התחדשות עירונית, פישוט רגולציה ושיפור שירותי הוועדה המקומית, ביחד עם תכנון מרחבים ציבוריים איכותיים, יכולים להחזיר לחיפה אנרגיה עירונית, לחזק ערכי נדל"ן ולמקם את חיפה מחדש כעיר נחשקת וחיה בשנת 2026", אומר משה מילר, מייסד קבוצת הבנייה שובל.
לדבריו, בהתחדשות עירונית טמון המנוע האמיתי לשינוי פני העיר: "לא מדובר רק בהריסת בניינים ישנים ובבניית חדשים, אלא ביצירת שכונות חיות, בטוחות ומנגישות. מדובר בהגדלת היצע הדירות במרכזי ביקוש, בחיזוק מבנים ושיפור עמידותם, בהוספת שירותי חינוך ובריאות, ביצירת מסחר שכונתי ומרחבים ירוקים, ביחד עם תכנון מודרני שמכניס אנרגיה צעירה ומשפחות לעיר".

בד בבד, אומר מילר, זה צריך לבוא עם שינויים הליכיים: "העירייה חייבת להאיץ הליכי רישוי, להעניק ודאות תכנונית, לשתף יזמים, דיירים והקהילה, ולכוון את המהלכים דווקא לשכונות הליבה – הדר, נוה שאנן, קרית אליעזר, בת גלים ושכונות ההר. התחדשות נכונה מחברת בין אנשים, תחבורה ותעסוקה, מעלה ערכי נכסים, מחזקת אמון בעיר ומחזירה את חיפה להיות מוקד משיכה אמיתי".

מילר טוען כי התהליך חייב להתרחש בכפיפה אחת עם השקעה בתשתיות תחבורה: "שנת 2026 יכולה להיות שנת מפנה לחיפה אם העירייה תתמקד קודם כל במהפכה תחבורתית אמיתית – שדרוג מערך הרכבות והמטרונית, חיבור רציף בין שכונות ההר למפרץ ולנמל, הגדלת חניוני חנה וסע, ופיתוח צירי תנועה חכמים שיקצרו זמני נסיעה ויחזקו את הנגישות. תחבורה יעילה יוצרת אמון וביטחון, מושכת תעסוקה, מגבירה ביקוש למגורים ומחברת את העיר למרכז”.

פרויקט ברחובות חניתה ושאול (הדמיה: קבוצת שובל)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

ההתפכחות של השוק

שוק תלפיות היא יצור אמביוולנטי. מצד אחד – סצנה קולינארית משגשגת שהפכה את בעלי המסעדות לרוח החיה של השוק, ואשר לצד סוחרים ותיקים יוצרים פסיפס מגוון של טעמים וריחות. מצד שני, אזור השוק סובל מהזנחה, מחזות מטרידים של נרקומנים וזונות הפכו נפוצים, והתושבים ובעלי העסקים חרדים לביטחונם האישי, בעיקר בלילות.

אחד מהקולות הבולטים בשוק, שלא חושש להביע ביקורת, הוא יגאל סגל, איש נדל"ן שפתח את קבוצת הפייסבוק "סובב תלפיות" שמעוררת גלים. "השנה האחרונה היתה שנה של עשייה", הוא אומר, "אבל יותר מזה, זו שנה של התפכחות. הבנו דבר פשוט וברור – רק באחדות נוכל להזיז דברים. כך נולדה קהילת סובב תלפיות – קהילה של אנשים צעירים, יזמים, משקיעים ובעלי עסקים שבחרו להגיע לכאן ולשים את הכסף, את הזמן ואת הלב שלהם במקום הזה. לכולם נפל האסימון. בעירייה אין באמת על מי לסמוך. אם אנחנו לא נדאג לעצמנו, אף אחד לא יעשה את זה בשבילנו. וכך עשינו. הקמנו גינה קהילתית. דאגנו לתאורה בשטח ביוזמה ובמימון שלנו, ניהלנו מאבק עיקש שהביא להכרה באזור כרובע הדר ולשמירה קבועה. שום דבר מזה לא קרה במקרה, ושום דבר מזה לא ניתן לנו במתנה".

לנוכח האכזבה מהתנהלותה של העירייה התארגנו בעלי העסקים באופן עצמאי לקידום המתחם. "השנה הקרובה היא לא שנת הישרדות אלא שנת הכרעה", אומר סגל, "בשנה הקרובה סובב תלפיות תעבור שלב. אנחנו מרחיבים את הקהילה, מחזקים את שיתוף הפעולה בין בעלי העסקים ומקימים מנגנון פעולה קבוע שידאג לניקיון, לתאורה, לביטחון ולנראות של המרחב הציבורי, גם אם העירייה תמשיך לא לתפקד. לא נחכה, נפעל. אנחנו נפעל להסדרת הפעילות העסקית בשוק בצורה חכמה שתאפשר צמיחה ולא חנק".

עם זאת, הוא מבטיח, הדרישות מהעירייה לא ייעלמו: "נדרוש פתרונות אמיתיים לתחבורה ולחניה, ונפעל להרחבת שעות הפעילות, לקיום אירועי תרבות קבועים ולחיזוק חיי הלילה כדי שהשוק יהיה חי ובטוח בכל שעות היממה. נדרוש את מה שמגיע לנו כחוק – תקציבים, תשתיות, שירותים מוניציפליים בסיסיים – ולא נוותר על אף זכות. לא בשקט ולא בהתנצלויות. המלחמות של השנה שעברה היו רק הפרומו. השנה ננהל מאבק ממוקד, חכם ובלתי מתפשר. צריך לומר את האמת – באגף הכספים בעירייה בוחרים להתעלם מאיתנו באופן שיטתי, אבל ההתעלמות הזו לא תעצור אותנו. אין לנו מה להפסיד. עם זאת, חשוב לציין לטובה את מנכ"ל העירייה דוד לוריא, שהוא היחיד שמנסה באמת להחזיר עטרה ליושנה ולטפל בשורש הבעיות. הבעיה היא ששאר המערכת שמה לו רגליים".

ולמרות הכל, סגל אופטימי ובטוח שהשוק יראה ימים טובים יותר: "השנה הקרובה תיראה אחרת. סובב תלפיות כאן כדי להישאר. נמשיך להרים את המקום הזה בעצמנו, ניאבק כשצריך ולא נזוז מילימטר מהמאבק על השוק, על הקהילה ועל הלב הפועם של חיפה”.

שוק תלפיות (צילום: ראובן כהן, דוברות עיריית חיפה)

עיטור העוז

כבר לפני כמה חודשים התבשרו תושבי חיפה על היטל שמירה חדש שיתווסף לספח הארנונה שלהם. רבים מהתושבים, שכבר שבעו מהבטחות על חיזוק הביטחון האישי, מביעים ספקות רבים באשר להצלחתו של מערך השיטור עירוני החדש עוז, שהקמתו – כאחת מהבטחות הבחירות של ראש העיר יונה יהב – נועדה לשפר את תחושת הבטיחות בשכונות, ובעיקר בהדר שנחשבת לאחת מהשכונות המסוכנות בישראל.

מי שנבחר לעמוד בראש יחידת עוז הוא אילן מרנדיץ', שבטוח כי כבר בשנה הקרובה יחושו התושבים בשינוי. "זו תהיה השנה שבה הביטחון העירוני בחיפה יקבל משמעות חדשה – מוחשית ויומיומית – בקנה מידה היסטורי עבור העיר. עוז תפעל 24 שעות ביממה ותהפוך את הנוכחות בשטח של פקחי השיטור שלה לשגרה. תושבי חיפה יראו אותנו בגובה העיניים – בסיורים רגליים בשכונות, בניידות בצירים המרכזיים ובאופנועים שמאפשרים תגובה מהירה במוקדים הצפופים ביותר. נהיה שם נחושים, איכותיים ומהירי תגובה".

לעירייה היה חשוב למקם את משרדי היחידה בשכונה שבה הנוכחות שלה תהווה הצהרה, והיעד שנבחר הוא רחוב יפו. "לצד נוכחות, פקחי השיטור העירוני ושוטרי תחנת חיפה יביאו עמם עבודה מקצועית ומדויקת – ניתוח נתונים ומיפוי מוקדי סיכון, איתור תופעות חוזרות ותעדוף תגבור בדיוק היכן שנדרש", אומר מרנדיץ', "המטרות הן למנוע לפני שנאלץ לטפל, להילחם באלימות ובהתנהגות עבריינית, ולהעצים את תחושת ההגנה, השייכות והסדר במרחב הציבורי".

ויש לו גם הבטחה: "2026 תהיה שנה שבה כל תושב ירגיש שהעירייה והמשטרה לא רחוקות – הן כאן, ברחוב, לידם. זו ההבטחה שלנו, ואנחנו מתכוונים לעמוד בה, יום ולילה”.

יחידת עוז

הקנקן ומה שיש בתוכו

התרבות החיפאית היא פסיפס של האוכלוסיות השונות שחיות בחיפה, שמנסה לחזור לשגרה במצב ביטחוני מתעתע. חרב הביטול שריחפה מעל אירועים מתוכננים הפכה לכורח המציאות. אם בשנה שעברה נרשמו ביטולים רבים בשל הטילים מלבנון, ששיאן היה דחייתו של פסטיבל הסרטים הבינלאומי מסוכות לחודש דצמבר, ב־2025 נרשמה פריחה בענף, והאולמות התמלאו בקהל שצמא למעט אסקפיזם. העירייה גם החזירה את האירועים ההמוניים לקדמת הבמה, כאשר אירועי צובחוץ, מופעי קיץ ופסטיבל הבירה כיכבו בראש הרשימה.

גם יותם יקיר, מנכ"ל חברת מוזיאוני חיפה, חש בפריחה התרבותית המחודשת. "ב־2025, שבאמת היתה שנה קשה, חיפה התמודדה יפה בתחום התרבות, כפי שהיא ידעה להתמודד עם איומים אחרים", הוא אומר, "ראיתי הרבה עשייה ויצירה באירועי התרבות של העירייה. בהקשר הזה חשוב לציין את הקמתם של מוזיאון הכדורגל של מכבי חיפה ומוזיאון היקים, שאינם חלק ממוזיאוני חיפה".

גם על המוזיאונים שעליהם הוא מופקד לא פסח המצב הביטחוני. "נאלצנו לסגור כמו כל מוסדות התרבות בארץ בעת המלחמה עם איראן", הוא אומר, "גם האווירה הכללית היתה לא פשוטה בלשון המעטה בחלק ניכר מהזמן, אבל בסופו של דבר – ואני גאה על כך – לא רק שהעשייה לא נפגעה אלא הצלחנו ליצור לא פחות ולבצע את כל מה שתכננו. אפילו במספרי המבקרים לא רק שאין לנו ירידה אלא מסתמנת עלייה. זו היתה שנה קשה, אבל התרבות בחיפה עמדה בה בכבוד, והקהל הצביע ברגליים".

יקיר יודע מה נדרש כדי שהתרבות בחיפה תהפוך לפקטור משמעותי יותר: "קודם כל שנחווה שנה שקטה. ללא מלחמות וללא מגיפות. אני כבר יותר מחמש שנים בתפקיד, ובזמן הזה היו שנתיים של קורונה ועוד יותר משנתיים של מלחמה. שרק תהיה סוף סוף שנה נורמלית, רגועה ומאפשרת. כמובן שנדרשים תקציבים לתרבות איכותית, ואנחנו בפיגור גדול לעומת ערים גדולות אחרות מהבחינה זו, אבל לא פחות חשוב – נדרשת הבנה שתרבות היא מזון רוחני ושהיא חשובה לאנשים כמעט כמו מזון אמיתי. תרבות איכותית היא צורך עמוק ובסיסי, וכמו שחשוב לנו להמשיך ליצור, חשוב לא פחות להטמיע את המסר הזה אצל מקבלי ההחלטות. אי אפשר בלי תרבות, אי אפשר בלי יצירה, אי אפשר בלי הדבר הזה שמאתגר את המחשבה ואת הסקרנות".

וכמי שאמון על המוזיאונים העירוניים, יקיר יודע מה נדרש כדי שהם ישגשגו: "אני מקווה שנדע למצוא דרך לטפל במצב המבנים המיושנים שלא התפתחו הרבה זמן והם לא מתאימים, לא במצבם הפיזי ולא בגודלם וביכולתם להכיל יצירות. אני מקווה שנוכל לשפץ את המוזיאון הימי הלאומי, לבנות עוד קומה במוזיאון טיקוטין, להנגיש ולפתוח את מאנה כץ, לטפל בחצרות המוזיאונים, וגם לבנות ולפתח מוזיאון אמנות חדש וגדול. זה הסיפור על הקנקן ומה שיש בו. ה'מה שיש בו' במוזיאוני חיפה הוא איכותי בסטנדרטים הכי גבוהים, הבעיה היא ש'הקנקן' הוא לא משהו. זה חייב טיפול, ויפה שעה אחת קודם”.

חנוכת התערוכה "מהפיכת המכולות" (צילום: חברת מוזיאוני חיפה)