יסלחו לי הצעירים הסופר מוכשרים שמתחילים לתפוס מקום של קבע בסגל, אבל הנושא הכי בוער היום במכבי חיפה הוא עבדולאי סק. להחתים אותו על חוזה חדש או להיפרד כידידים – זוהי הדילמה הגדולה בחלונות הגבוהים של המועדון.
סק יסיים חוזה בסוף העונה וישלים ארבע שנים בירוק. הוא אמנם הגיע על תקן של שחקן ספסל, כשמכבי (בתקופה שבה המועדון ידע להתנהל) הביאה את דילן בטובינסיקה ואותו, רגע אחרי שבוגדן פלאניץ' עזב את הקבוצה ימים ספורים לפני קמפיין ליגת האלופות, אבל אין עוררין – הוא אחד מהבלמים הזרים הטובים ביותר שנחתו במכבי חיפה, ובישראל בכלל. ועכשיו הוא גם אלוף אפריקה.
כשהוא טוב – מכבי טובה. כשהוא בכושר – הוא הבלם הטוב בליגה. הוא מנהיג בחדר ההלבשה ועל הדשא, הוא אהוב הקהל ביציעים, כמעט בלתי אפשרי לעבור אותו באחד על אחד, והוא מסוכן בקרנות ובמצבים נייחים. אבל – וזה אבל גדול – סק כבר לא ילד. הוא בן 34 ודורש חוזה לשנתיים בהרבה מאוד כסף, בטח במכבי חיפה, בטח ביחס לבלם.
במשחק מול עירוני טבריה הוא היה חלש מאוד, ובכלל, כבר עונה וחצי שהוא מקפיד כמעט בכל משחק על טעות של גול וגם לעשות דברים על המגרש שלא מתאימים לבלם. בזמן הזה גם היו לו מצבי רוח, הוא הרבה יותר עצבני, וגם נרשמו לחובתו תקריות משמעתיות.
וזו דילמה אמיתית. מצד אחד, מכבי החלה – בכוונה או שלא – תהליך של הצערת הסגל. גם בחלק האחורי ראינו שיש על מי לסמוך מתוך הבית, עם ליסאב עיסאת ועם אלעד אמיר, וביחד איתם שון גולדברג שיישאר. מצד שני, האמת הכואבת – כולנו מכירים את הזרים שהנחיתו לנו כאן בשנים האחרונות, והסיכוי שיצליחו למצוא תחליף ראוי לסק נע בין אפסי לקלוש. ואם כך – למה לא לשמור על אחד שכבר מכיר את המערכת, את הליגה ואת המועדון?
אולי אם סק יקבל מה שהוא מבקש – חוזה לשנתיים, ביטחון כלכלי ואמון מלא מהמערכת – הוא יתרכז בלהיות בלם ויחזור להיות סק של פעם.
אני מתחבט עם עצמי בשאלה הזאת כבר כמה חודשים, ועד עכשיו לא הייתי סגור על זה לגמרי. אבל למרות המשחק מול טבריה, ואולי דווקא אחרי המשחק מול טבריה, אני יודע מה הייתי עושה – משאיר את סק במכבי.
מה אתם הייתם עושים?
תגובות