פרופ' מחקר יצחק אפלויג, נשיא הטכניון בשנים 2009-2001, הלך לעולמו. פרופ' אפלויג, חבר סגל בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך, היה כימאי בעל שם עולמי שזכה בפרסים יוקרתיים, מדליות בין לאומיות ותוארי כבוד, והיה חבר באגודות מדעיות יוקרתיות.
אפלויג היה מחלוצי השימוש בכלים חישוביים המבוססים על תורת הקוונטים לניבוי תכונותיהן של מולקולות, ומחלוצי הכימיה של תרכובות אורגנו-סיליקון. הוא היה חבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ובאקדמיה האירופית. הוא קיבל אות כבוד מנשיא גרמניה ותואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הטכנית של ברלין, וזכה בפרס הומבולדט, בפרס האגודה היפנית לקידום המדע, בפרס קיפינג של החברה האמריקנית לכימיה, במדליית שרדינגר ובמדליית הזהב של החברה הישראלית לכימיה. ב-2018 הוא קיבל את אות יקיר העיר חיפה.
אפלויג נולד ב-1944 בבוכרה, אוזבקיסטן, לשם נמלטו הוריו מפולין בעקבות הפלישה הנאצית. הוא עלה לישראל בגיל 3, גדל ברמת גן, שירת בנח"ל המוצנח, ובמלחמת יום הכיפורים לחם בחזיתות מצרים וסוריה. בששת חודשי השירות בסיני הוא כתב את עבודת הדוקטורט שלו, ובתום שירות המילואים יצא לפוסט דוקטורט באוניברסיטת פרינסטון. פרופ' אפלויג הצטרף לטכניון כחבר סגל בשנת 1976, ב-1983 התמנה לפרופסור וב-1995 התמנה לדיקן הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך. הוא ערך ספרים רבים, היה חבר במערכות של כתבי עת מדעיים ובוועדות בין לאומיות, ופרסם מאות מאמרים.
הוא נכנס לתפקיד נשיא הטכניון בשנת 2001, ובתקופתו הוקמו המרכז לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי ומרכז לורי לוקיי לשילוב הנדסה ורפואה. מהטכניון נמסר כי "בתפקידו כנשיא הטכניון הוא פיתח את המחקר הבין תחומי, הגדיל את ההשקעה במחקר ובתשתיות, הכפיל את היקף המחקר הממומן והמימון למלגות, פעל לקליטת אוכלוסיות חדשות בטכניון ובהן חרדים ויוצאי אתיופיה, הידק את הקשרים עם התעשיות עתירות הידע וקידם את השיח בין המדע והטכנולוגיה לבין מדעי הרוח והחברה".
בשנת 2009, לרגל יום הולדתו ה-65, הוקדש לאפלויג גיליון מיוחד של כתב העת האירופי "Chemistry" על תרומתו העצומה לכימיה.
נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון ספד לו ואמר: "פרופ' מחקר אפלויג הוביל את הטכניון במנהיגותו השקטה והבוטחת כנשיא לפסגות חדשות במחקר האקדמי ובהשפעתו של הטכניון על מדינת ישראל ומעבר לה. למרות משברים לאומיים וגלובלים, שנות כהונתו אופיינו בפיתוח אקדמי יוצא דופן, מרכזי מחקר חדשים, גיוס חברי סגל וקידום שיתופי פעולה בין לאומיים".
צח יצחק מאיר
יהי זכרו ברוך
שמואל
יהי זיכרו ברוך
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
בסוף כולם הולכים , לא משנה התפקיד ,תלוי מה לוקחים אתם למעלה,השם ירחם על נשמתו
אברהם רזניק משכמו ןמעלה
משכמו ו
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
אברהם ר. היה גדול.
אייל חיפה
הוא לא יקבל רחוב על שמו בחיפה כי הוא לא יהורם גאון או ירדנה ארזי, עם כל הכבוד התארים הפרסים והתרומה למדע בישראל – הוא לא זמר..
אילן
איש למופת
נחלאוי
בין האחרונים, הבמה היום לאנסים למושחתים, לפוליטיקאים רקובים
פיני
אני בוגר הטכניון ובחיים לא שמעתי עליו.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
אפלויג אפס מטונף, הזבל של החברה. העולם עכשיו מקום יותר טוב
שוש
יהי זיכרו ברוך
מנפרד מדרר חיפה
היה כימאי אורגני משכמו למעלה, עסק בעיקר בתרכובות האורגניות של צורן. עבד במעבדה שקודם היתה המעבדה של פרופסור גינסבורג הכימאי המפורסם ביותר של הטכניון אפילו של ישראל. פרופסור אפלויג שלב את התאוריה עם התעשיה והיה לו מפעל בגרמניה והיה הי בין ישראל לגרמניה. איש דגול. יהי זכרו ברוך!