ביום חמישי, 11 ביוני, ייפתח אשכול תערוכות חדש במוזיאון הימי הלאומי הנושא את השם "הצבע: ארגמן", באוצרותה של אוצרת המוזיאון עדי שלח. זהו אשכול תערוכות רחב יריעה, המתפרש על פני כמה קומות במוזיאון וכולל ארבע תערוכות חדשות.
האשכול מתמקד באתר תל שקמונה על חוף הים של חיפה ובייצור צבע הארגמן מחלזונות ימיים – פעילות שהתקיימה במקום בעת העתיקה. האשכול יכלול שתי תצוגות היסטוריות-ארכיאולוגיות חדשות שיוצגו כחלק מפרויקט "כמוסות הזמן", אשר בו מוצגים פריטים מאוסף המוזיאון – "סודות הארגמן" ו"תכלת דומה לים"; תערוכת יחידה של האמנית מאיה גרצפלד בשם "כה קטן, כה צנוע, בים אני צף", שנוצרה במסגרת תוכנית שהות האמן במוזיאון; ותערוכת אמנות קבוצתית בשם "התל ואני", הכוללת יצירות אמנות במדיומים שונים, שמגיבות לנוכחות של תל שקמונה במרחב העירוני של חיפה ולתעשיית היוקרה של צבעי הארגמן שהתקיימה במקום.
"סודות הארגמן"
מה הופך צבע ליוקרתי ולבעל ערך יותר מכל הצבעים האחרים? מדוע דווקא הארגמן – על גווניו הנעים בין סגול-אדמדם לכחול-סגול – נקשר במיתוסים, זוהה עם שליטים וכוהני דת ונחשב לעתים ליקר מזהב בעולם העתיק?
"כמוסת הזמן" החדשה מאפשרת היכרות עם ייצור הארגמן בעת העתיקה בתל שקמונה וברחבי הים התיכון. בכמוסה יפגשו המבקרים את גלגוליו של צבע הארגמן – מנוזל רירי חסר צבע המצוי בגופו של חילזון ימי קטן ועד לאריגים היוקרתיים ששימשו כהני דת וקיסרים. בכמוסה תוצג פרשנות חדשה של הארכיאולוגים, המזהים כיום את תל שקמונה כמרכז ייצור תעשייתי בהיקף נרחב של ארגמן בתקופת הברזל (תקופת ממלכת ישראל).
"תכלת דומה לים"
לצבע התכלת יש מעמד ייחודי ביהדות. הוא קשור למצווה מרכזית, למשמעות סמלית ולבגדי הכוהנים ולאריגים ששימשו במשכן ובבית המקדש. מצוות ציצית מחייבת את בני ישראל להוסיף פתיל תכלת לגדילי הטלית. התכלת והארגמן, ששימשו שניהם במשכן ובבית המקדש, נוצרו מבלוטות של חלזונות ימיים מסוג ארגמון קהה קוצים.
בכמוסת זמן זו יתוודעו המבקרים לתהליך ייצור התכלת, למשמעויות שלו עבור העם היהודי ולהבדלים במשמעות הסמלית בין התכלת לארגמן, לחיקויים של הצבע היקר, לאופני שזירת פתיל התכלת בטלית ולגלגוליו של הצבע גם אל מערכת הסמלים של מדינת ישראל וצי הסוחר הישראלי.

מתוך התערוכה "תכלת דומה לים", דגל צי הסוחר הישראלי
"כה קטן, כה צנוע, בים אני צף"
תערוכת יחידה של האמנית החיפאית מאיה גרצפלד נוצרה בזיקה לממצאים מתל שקמונה המוצגים במוזיאון ולממצאים מהחפירות הארכיאולוגיות באתר. גוף העבודות החדש, שנוצר במיוחד עבור התערוכה, בוחן את העקבות האבודים של מלאכת ייצור הארגמן מגופם של חלזונות ימיים לצד מלאכות קדומות נוספות. התערוכה נוצרה במסגרת התוכנית "שהות אמן במוזיאון" בשיתוף עם בית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה.
"התל ואני"
תערוכת אמנות קבוצתית זו כוללת יצירות שבוחנות את התל כתופעה ייחודית של טבע עירוני, כאתר ארכיאולוגי בעיבורה של עיר וכמרכז לייצור צבע וטקסטיל בעבר הקדום. התערוכה כוללת עבודות המגיבות ישירות לחוויית השיטוט והשהייה בתל, לצד יצירות הנקשרות לסביבה החופית, על הצבע והאור שבה. באופן מופשט יותר, חלק מן העבודות מתייחסות לקשת הצבעים הייחודית הנעה בין התכלת לארגמן. האמנים המשתתפים בתערוכה: יעל הרניק, יוסף כהן, אורית סימן־טוב, איריס סינטרה, יגאל פליקס והלן רוקר.
שלח: "אשכול התערוכות 'הצבע: ארגמן' הוא אחד מהפרויקטים המורכבים והמרתקים שזכיתי לאצור במוזיאון. הוא מחבר בין ידע מדעי מתחומי מחקר שונים לאמנות עכשווית. בתערוכה נעזרנו רבות בחוקרים ובמומחים רבים, שנרתמו כדי להביא לקהל המבקרים במוזיאון מידע מחקרי עדכני ומרתק בגובה העיניים. השקענו מחשבה כדי להפוך את האינפורמציה מתחומי הדעת השונים – ארכיאולוגיה, היסטוריה, ביולוגיה ימית, כימיה ועוד – לנגישה ומרתקת, ולפרקים אפילו מותר לגעת ולחוש את המוצגים. המבט האמנותי על התל מוסיף רובד נוסף – אסתטי, רב חושי ועכשווי. מעל לכל אני מקווה שהביקור בתערוכות יעורר חשק במבקרים לצאת אל השטח, לראות את תל שקמונה בעיניים חדשות ולהתחבר לתל שקמונה שלהם".

מתוך התערוכה "התל ואני", יגאל פליקס)
פסטיבל "חג הים"
אירוע פתיחת האשכול יתקיים כחלק מאירועי "חג הים", שיחולו ב-14-11 ביוני. במסגרת הפסטיבל יתקיימו ביום שישי, 12 ביוני, סיורים משולבים בתל שקמונה ובמכון לחקר ימים ואגמים בשיתוף עם רשות הטבע והגנים רט"ג). בשבת, 13 ביוני, יתקיים הפנינג לכל המשפחה עם הדרכות, סדנאות יצירה והצגת התיאטרון "גברת כלום" של תיאטרון הקרון.
יום העיון "תל שקמונה ואנחנו"
את הפסטיבל ינעל יום העיון השנתי במוזיאון, שיתקיים ביום ראשון, 14 ביוני, בשיתוף עם המכון לחקר ימים ואגמים לישראל ועם הפקולטה לבינוי ערים בטכניון, תחת הכותרת "תל שקמונה ואנחנו". יום העיון יתחקה אחר סיפורו של התל דרך שלושה מושבים משלימים – הראשון יעסוק בהיבטים הארכיאולוגים וההיסטוריים של ייצור הארגמן והתכלת; השני יתמקד בעושר הביולוגי של השמורה הימית שקמונה; והאחרון הוא מושב חווייתי המוקדש לתכנון עירוני ואשר משלב סדנאות ושיתוף ציבור סביב עתידו של התל במרחב הציבורי.
מועדי נעילת התערוכות: כמוסות הזמן יצטרפו לתצוגות הקבע במוזיאון, תערוכת היחידה של מאיה גרצפלד והתערוכה "התל ואני" יוצגו עד 30 באפריל 2027.





יולה
בשקמונה יש עתיקות , פסיפסים, ושברי חרסים שמוזנחים לידי כל עובר ושב
מדוע לא מגדרים את כל המקומות האלו
מדוע לא חופרים ומשקיעים בלהציל את העתיקות