ביום חמישי הקרוב, 7 במאי, תיפתח התערוכה המסכמת של החממה לאמנות מקום של מוזיאוני חיפה תחת השם "קריטי משותף 2026". בתערוכה, שתסכם שנה של יצירה אמנותית קהילתית אינטנסיבית, יוצגו שמונה פרויקטים שנוצרו על ידי תשעת אמני החממה, שפעלו במהלך השנה החולפת בשיתוף פעולה עם קהילות מגוונות, בהן אזרחים מפונים משלומי, קהילות להט"ביות, עולים חדשים מרוסיה ואוקראינה ועוד.
האמנים פעלו במרחבים ציבוריים, במפגשים קבוצתיים ובתהליכים אישיים, כאשר חומרי הגלם של היצירה היו בראש ובראשונה המפגש האנושי, הדיאלוג והנוכחות. פעילות החממה מתאפשרת הודות לתמיכת קרן דניאל האוורד וקרן אדמונד דה רוטשילד.
עוז זלוף, אוצר החממה לאמנות מקום של מוזיאוני חיפה: "בתוך מציאות שנעה בין מלחמה להפסקת אש, האמנים בתערוכה הזו מסמנים מחדש את הדחוף, את הקריטי, את מה שחייב להישמר עבור היחיד והמשותף. הם פועלים מתוך הרחוב, השכונה, הסלון והמפגש האנושי, והופכים אותם לסטודיו חי של יצירה, מחקר ותצוגה. עבודותיהם אינן רק תגובה למציאות, אלא פעולה אמנותית שמבקשת להשיב עליה כוח, רוח ומשמעות. דווקא בימים של אלימות והשתקה, הם מתעקשים ליצור ולבנות. זוהי אמנות של דחיפות ומחויבות עמוקה לחיים בגרסתם המלאה, אמנות שמתעקשת, אף על פי כן, על האפשרות להחזיק חברה".
מנכ"ל מוזיאוני חיפה יותם יקיר: "החממה לאמנות מקום היא מיזם של אמנים העובדים עם קהילות בחיפה, בתוך הקהילה שהם בחרו, וכך נוצרים חיבורים אנושיים מיוחדים ומרתקים. כך, כבר חמש שנים והחממה השישית כבר יוצאת בקרוב לדרכה. במשך השנים, הפכה ה'חממה' לתוכנית דגל של מוזיאוני חיפה שאנו גאים בה מאוד, אך לא היינו יכולים לקיים את היצירה המופלאה הזו ללא תמיכה, השנה של קרן דניאל הווארד וקרן אדמונד דה רוטשילד, להם אנחנו מודים מעומק הלב".
הפרויקטים והאמנים
נעה זני מציגה פרויקט העוסק בנראות ובנוכחות לסבית, המבוסס על סדרת מפגשים אינטימיים שהתקיימו ברחבי הארץ – במפגשים קבוצתיים או אחד על אחד. הדימויים שנוצרו במפגשים עוברים תהליך של "צריבת שמש" בטכניקת הדפס ייחודית, הצובעת אותם בגוון כחול והופכת אותם למעין ארכיון משותף. לצד זאת, מציגה זני את הפרויקט "סימנים מוקדמים" – קטלוג המשלב הדפסים כחולים לצד תמונות ילדות של המשתתפות, המבקשות להצביע על רצף בין זהות בוגרת לבין סימנים מוקדמים בילדות, ובכך להגדיר את הזהות הלסבית כזהות מקורית המתקיימת בין טבע לבחירה.

מתוך הפרויקט של רוני פיקסלר
רוני פיקסלר עבד עם צעירים מהקהילה הקווירית בחיפה, והוביל מהלך רב תחומי הכולל פרפורמנס, פיסול ווידיאו תיעודי. במסגרת הפרויקט יצרו המשתתפים בובות בגודל אנושי מחומרים פשוטים, והופיעו איתן במרחבים שונים בעיר. המושג "חומרים זולים" מקבל כאן משמעות כפולה, הן כחומר הפיזי של הבובות והן כהתייחסות חברתית למעמד, לזהות ולתכנים היומיומיים שהעבודה עוסקת בהם, תוך הצהרה על שייכות מעמדית-פועלית פשוטה ונבחרת.

מתוך הפרויקט של כרמל הררי
כרמל הררי עוסקת בשאלה המטלטלת "איך להישאר" דרך עבודה עם צעירים בישראל. היא משלבת איור גרפי עם עריכת טקסט מדובר לכדי שירה, תוך תנועה בין מרחבים שונים – פסטיבלים, ערי מקלט זמניות, יישובים מופגזים כמו מנרה, וכן עיון במראות מהחדשות. דרך מפגשים וראיונות היא שואלת שאלות קיומיות: איך ממשיכים לחיות, מה נותן כוח, ולמה להיאחז בעתיד.

מתוך הפרויקט של ורה גייליס (צילום: סיון רגב)
ורה גייליס פועלת עם עולים חדשים מרוסיה ואוקראינה, ומתמקדת בחשיפת המטענים האישיים והקולקטיביים הכרוכים בתהליך ההגירה. היא יוצרת פסיפסים מתוך תעודות עולה, כאשר הדימויים המרכזיים הם תמונות הפספורט של המשתתפים ביום הגעתם לישראל – רגע טעון שמעלה שאלות על זהות, מעבר והתחלה חדשה. בנוסף מוצגת עבודת וידיאו המתעדת פעולה פרפורמטיבית בירושלים, שבה היא נושאת כדגל את תמונת הפספורט שלה עצמה.
קטיה אנסקי מנחה קבוצת קשישים מפונים מהיישוב שלומי, השוהים במלון בחיפה, ביצירת ציורי נוף. התהליך נע בין הנוף החיפאי הזמני לבין החזרה לביתם בצפון, ומשלב גם ציורי פורטרט של המשתתפים עצמם. בעבודותיה נוכח נוף פגוע ומתחדש – טבע שנשרף, הופגז אך גם מתחדש, כסמל למציאות מתמשכת של חיים בצל איום.

מתוך הפרויקט של גורה שכטר וחגית רובינשטיין
חגית אונמני רובינשטיין וגורה שכטר יצרו סטודיו נייד בשדרות בן גוריון בחיפה, שבו הזמינו עוברים ושבים לקחת חלק ביצירה. תחילה באמצעות שאלון מפתיע שיצר קשר ראשוני, ובהמשך דרך הזמנה לפעולה אמנותית משותפת. בתערוכה מוצגות עבודות שאין לדעת מי יצר אותן – האמניות או הקהל – כחלק מתפיסה של אמנות כמשחק משותף, פתוח וחסר היררכיה.
ליאן שרקייה פועלת מתוך בית סבתה בוואדי ניסנאס, שם היא חוקרת את שייכותה האישית והמשפחתית למקום. היא מתעדת את המרחב דרך צילום, סריקה והקלטה, ובתערוכה מציגה סדרת דימויים על נייר מטבח – חומר יומיומי ופונקציונלי – המאפשר הצצה אינטימית לבית שהופך למרחב מוצהר של זהות וזיכרון.

מתוך הפרויקט של ליאן שרקייה
מאלאק מנסור עובדת עם צעירות מהקהילה הדרוזית בעוספיה, ומובילה תהליך של תיעוד חלומות ופרשנות רוחנית בהשראת פסיכולוגיה יונגיאנית. מתוך החלומות נוצרות עבודות פיסוליות בעלות אופי מדיטטיבי, המבטאות עולם פנימי עשיר ומבקשות לחזק את המשתתפות לקראת אתגרי העתיד.
התערוכה תוצג עד 24 בספטמבר 2026, בחממה לאמנות מקום, רחוב שבתאי לוי 24 בחיפה.
שעות פתיחה: ימים א'-ה' בין 10:00 ל-16:00. הכניסה חופשית.





תגובות