סילביה ברקו, הבעלים של הפוטו המיתולוגי בקרית אליעזר, הלכה לעולמה

סילביה ברקו, לשעבר הבעלים של פוטו סילביה המיתולוגי בקרית אליעזר, הלכה לעולמה הלילה (בן שבת לראשון), והיא בת 94.

ברקו החלה את דרכה כצלמת, וותיקי קרית אליעזר זוכרים אותה מצלמת ילדים בטיילת בבת גלים ואירועים שונים כבר בשנות ה-60. בשנות ה-70 היא פתחה עם בעלה יוסף את חנות הצילום בכיכר מאירהוף, והפוטו הפך למוקד משיכה עבור מי שרצה תמונות פספורט, צילומים של הילדים בתחפושת בפורים או פיתוח פילמים.

את אהבתה של ברקו לצילום ינק מילדות בנה עדי ברקן, שהפך לצלם אופנה ולמגלה כשרונות. "אמא היא זו שלימדה אותי להחזיק מצלמה", מספר ברקן , "החנות היתה מוקד לעלייה לרגל. בפורים כולם היו באים אליה להצטלם. לא נראה לי שיש ילד בקרית אליעזר שהיא לא צילמה".

ברקו היא זו שעודדה את בנה להתחיל בקריירה, שאותה הוא חייב לה עד היום. "בכיתה א' היא כבר לימדה אותי לפתח תמונות שחור-לבן, בגיל 13 היא כבר שלחה אותי לצלם חתונות. ובכיתה י"ב היא אמרה לי 'אתה מסיים את הצבא והולך ללמוד צילום בניו יורק'", מספר ברקן, "אמרתי לה 'אמא, אני כבר יודע', והיא אמרה לי 'אתה לא יודע כלום'. היא שילמה 20,000 דולר בשנה כדי שאלמד שם. איפה יש עוד אמהות כאלה?".

אחרי שברקן החליט להשתקע בארצות הברית, אמו החזירה אותו ארצה בתירוץ שנשברה לה היד. "ירדתי מהמטוס, היא הכניסה אותי לאוטו והגענו לצומת צבר בקרית ביאליק", הוא מספר, "יצאתי מהאוטו והיא אמרה לי 'אתה רואה את שתי הקומות האלה? זה סטודיו עדי ברקן'. היא שכרה את המקום לשנה מראש. ככה חזרתי לארץ ופתחתי את הסטודיו הראשון".

הקשר החזק בין האם לבנה המשיך, וחמש שנים אחר כך הוא פתח סטודיו נוסף, והפעם ליד הפוטו בכיכר מאירהוף. בהמשך הוא עשה את זה בגדול בתל אביב והגיע לטופ של תעשיית האופנה.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

לפני 17 שנה סגרה ברקו את החנות, ועברה עם בעלה לרמת השרון, סמוך לבנה. יוסף נפטר ב-2013, והיא עברה לגור בביתו של ברקן ברמת השרון.

"לא היתה אפילו פעם אחת שבה אמרתי 'אמא' והיא לא היתה שם", מספר ברקן, "לא משנה מה, אם זה כסף, קטע נפשי או הכלה – הכל. אמא שלי היא בשבילי הכל. הבוקר היא אכזבה אותי כי תמיד ב-6:30 בבוקר אני שואל אותה מהחדר הצמוד 'אמא, מה ליד הקפה, בורקס או טוסט?'. והבוקר היא לא ענתה לי. בשישה השבועות האחרונים היו לה מים בריאות והיא אושפזה שש פעמים. בשבוע שעבר היא התאשפזה שוב, והמצב התחיל להתדרדר. אתמול בערב היא תפסה לי את היד, לחצה חזק כמו גבר, פתחה את העיניים ואמרה 'תבטיח לי דבר אחד עדי – שתתחיל לחיות'. אמרתי לה 'מאיפה את מביאה את זה עכשיו?'. היא ענתה לי 'אתה מטפל בי כל כך הרבה שנים, הגיע הזמן שתעבור לדירה עם מרפסת ושתתחיל לחיות'. אמרתי לה 'אמא, על מה את מדברת? מחר בבוקר שמים לך נקז ואוכל לטפל בך בבית. עשיתי בבית בית חולים קטן, עם מיטה והכל'. ואז היא אמרה 'עדי, זה לא יקרה'. הגעתי הביתה, ומנהל המחלקה אמר לי לחזור. סיפרו לי ש-20 דקות אחרי שהלכתי היא נפטרה. היא הרגישה אתמול בערב שהיא כבר הולכת".

ההלוויה של ברקו תתקיים היום (ראשון) בשעה 15:00 בבית העלמין מורשה ברמת השרון.

סילביה ברקו ז"ל ובנה עדי ברקן