רחלי מוטובה – עובדת סוציאלית, מדריכה ופסיכותרפיסטית, אחראית תחום עבודה סוציאלית בריאות הנפש ילדים ונוער, בקרית חיים במחוז חיפה וגליל מערבי – מסבירה כי המציאות הביטחונית המלווה אותנו בתקופה זו מגבירה את החשיבות של יצירת רגעי הפוגה, ומשחקי התחפושות הם דרך מרכזית לעשות זאת.
לדבריה, היכולת של ילדים לנוע בין עולמות בין המציאות לבין הדמיון הופכת למשאב נפשי בתקופות שבהן השגרה משתנה והביטחון מתערער. "התחפושת איננה בריחה מהמציאות היא דרך להתמודד איתה", היא אומרת, מדגישה כי משחקי דמיון מאפשרים לילדים להחזיק בו זמנית את מה שקיים ואת מה שהם היו רוצים שיהיה.
מוטובה מציינת כי בחירה בדמויות חזקות כמו לוחמים, שוטרים או גיבורי על משמשת לעתים ביטוי לצורך בתחושת שליטה וביטחון: "בתקופות של מלחמה ומתח ביטחוני, התחפושת יכולה להיות מנגנון הגנה שמאפשר לילד להרגיש מוגן יותר וחזק יותר". מנגד, תחפושת של מפלצות או דמויות מאיימות מאפשרת לילד להפוך את המפחיד למשהו שניתן לשלוט בו. לדבריה, המשחק ב"להיות המפחיד" מרכך את תחושת האיום והופך את הבלתי מוכר למוכר ונגיש.
גם תחפושות מעולם המדיה או דמויות אהובות מעוררות שאלות של בניית זהות. מוטובה מסבירה כי התחפושות משמשות כלי משמעותי בתהליך שבו ילדים שואלים את עצמם "מי אני רוצה להיות", בעוד שתחפושות קבוצתיות עשויות לבטא צורך בשייכות וקבלה חברתית. לעומת זאת, בחירה בתחפושת מקורית ויצירתית משקפת לעתים רצון לבטא ייחודיות ואינדיבידואליות.
מוטובה מדגישה כי הבחירה בתחפושת היא צורת תקשורת לא מילולית, המשקפת פחדים, משאלות ותקוות, במיוחד בתקופה שבה אזעקות, יירוטים ושינויים בשגרה הם חלק בלתי נפרד מחיי הילדים: "המסכה לא רק מסתירה היא גם חושפת אמת פנימית עמוקה יותר. התחפושת מאפשרת לילד לגעת ברגשות גדולים מבלי להיבהל מהם, וליצור לעצמו מרחב בטוח בתוך מציאות מאיימת".
למרות שהחג עצמו מאחורינו, מוטובה קוראת להורים להמשיך לאפשר משחקי תחפושות גם בימים הקרובים. לדבריה, אין צורך בתהלוכות או אירועים גדולים כדי להעניק לילדים רגע של דמיון והפוגה: "גם בבית, בתוך שגרת הלחץ, התחפושת יכולה לתת לילדים נשימה, יצירתיות ותחושת שליטה".
תגובות