כוחות הצלה רבים פקדו אתמול את אתר ההרס של הבניין שספג נפילה של טיל איראני במשקל של 450 ק"ג. אבל בין ההריסות התגלה גיבור אחד, שבמקרה נקלע למקום והיה הראשון לסייע לדיירי הבניין ההרוס. קוראים לו מיכאל אפשטיין, והוא זה שהושיט עזרה לזוג הקשישים לאחר שהגבר, בן 82, נפצע באורח קשה. "כך יצא", הוא מצטנע, "זה לא היה מכוון חלילה".
אפשטיין מתגורר ברחוב כספרי הסמוך. "בזמן ההתרעה הייתי בהדר, וטסתי מהר הביתה כדי להצטרף לאשתי ולילדה", הוא משחזר, "האזעקה תפסה אותי ממש על הכיכר של ורדיה, אז עצרתי בצד ונשכבתי על הכביש. לפתע היה בום מטורף במרחק של כמה עשרות מטרים, וכשהרמתי את הראש ראיתי את עמוד עשן. נכנסתי לאוטו, נסעתי לבניין, רצתי פנימה, והכל שם היה עשן. לא ראו כלום, והתחלתי לחפש פצועים. פתאום שמעתי זעקות לעזרה של אשה מבוגרת. רצתי במדרגות, אבל חלק מהן קרס. בין החורבות עמדה אשה, מכוסה בדם ובשברי בניין, וצעקה 'הצילו'. קפצתי מעל ההריסות, העפתי ממנה את הבלוקים, הרמתי אותה והוצאתי אותה משם".
הדרמה נמשכה. "היא ביקשה ממני 'תעזור לבעלי', אז הסתובבתי וראיתי רגל מבצבצת מההריסות", מספר אפשטיין, "חששתי שאראה גופה מרוטשת, אבל הבן אדם היה בחיים. הוא היה פצוע קשה, עם בלוקים על הראש ועל הצוואר. העפתי אותם כדי לנסות ולהקל עליו. הוא היה בהכרה וזעק לעזרה. כיסתה אותו פלטה גדולה של בטון, ולא הצלחתי להזיז אותה. בשלב הזה הצטרפו עוד שלושה חבר'ה ערבים שעובדים באזור ובאו לעזור, וביחד עם פקח עירוני הצלחנו בקושי רב להעיף ממנו את הפלטה. היא מחצה לו את הרגל, אבל המזל הוא שהראש שלו היה בסדר, כנראה שנוצר שם כיס שהציל לו את הראש. כאשר כוחות החילוץ הגיעו הרמנו אותו לאלונקה. כשיצאנו החוצה ראיתי שהאשה שחילצתי בהיסטריה, אז הרגעתי אותה ואמרתי לה שהוא בחיים ושמפנים אותו לבית החולים".
רק אחרי שהצליח לחלץ את שני הפצועים התפנה אפשטיין לבדוק את מצבו שלו. "הייתי כולי מכוסה בדם של האיש מפני שהיה לו פצע רציני ברגל", הוא אומר, "כשכוחות ההצלה כבר היו במקום הלכתי הביתה לשטוף את עצמי ולהתאושש מכל הסיפור הזה. חשוב לי להדגיש – כשיש התרעה רוצו למקלט. אין דבר כזה 'לי זה לא יקרה'. אם שני החבר'ה הנחמדים האלה היו יורדים למקלט, אני מאמין שהם היו בסדר גמור עכשיו. אז הבית היה הולך, לא נורא, בשביל זה יש מס רכוש. העיקר הבריאות".
הריסות הבניין שחטף פגיעה ישירה (צילום: ראובן כהן, דוברות עיריית חיפה)
די.ג'יי אייל גלדר, מהתקליטנים המובילים והוותיקים בחיפה, מתגורר בבניין שחטף את הפגיעה הישירה. בזמן האזעקה הוא היה בסופרמרקט השכונתי ונשאר בו, בזמן שאשתו ובתו היו בבית.
"אני עוד בשוק", הוא משחזר את רגעי האימה, "בתי ואשתי היו בבית וירדו למקלט של הבניין. אני והבן היינו אמורים להיות בבית, אבל אשתי ביקשה משהו מהמכולת, אז קפצנו לסופר, ובזמן שהיינו שם זה קרה. לא ידענו בזמן אמת שזה קרה בבניין שלנו, למרות שהחלו התלחששויות בממ"ד של הסופר. כמה דקות אחרי זה יצאנו – וחשכו עיני".
בדרכו הביתה, אשתו התקשרה אליו ואמרה שהבית נפגע ושהן בסדר. "הלכתי לראות את הבית אבל כבר לא יכולנו להיכנס", מספר גלדר, "אמבולנסים ורכבי כיבוי האש הגיעו מהר מאוד, וראיתי שחלק מהשכנים שלי נפצעו. אשתי והילדה מספרות שהן שמעו בום גדול. אני יכול להגיד שזה נס, נס גדול, והן יצאו בשלום ובלי פגיעות. אני מקווה מאוד שגם כל השכנים שלי בסדר. אני יודע שיש זוג מבוגר שנפצע, ואני מכיר כמובן גם את הנעדרים. אני גר שם כבר 20 שנה ומכיר את כולם. עיריית חיפה נתנה לנו ואוצ'ר למלון, אבל הלכנו לישון אצל אמא שלי, ונראה היום מה עושים. אני מבקש שייתנו לי להיכנס לדירה ולהוציא משם דברים חשובים כי היא בקומה שנפגעה פחות, אבל אדע רק היום. אני לא יודע מה קורה עם הבית, אלה חיים שלמים".
אייל גלדר בזירת הנפילה
וכמו בזירת הנפילה ברחוב ודג'ווד בשבוע שעבר, גם הפעם מבקשת אחת מהמשפחות שביתה נהרס עזרה באיתור החתולה כיסה.
חברי המשפחה פרסמו הודעה בזו הלשון: "עזרתכם למצוא את כיסה – חתולת בית שהיתה בתוך הבית בזמן הנפילה באזור שמשון. אם ראיתם אותה באזור, נא לפנות למספר הטלפון 054-5663538".
החתולה כיסה
רננה
עכשיו נזכרתם לבוא לאתר האסון?
היכן הייתם שנים רבות כשהתבקשתם לאשר בניית ממ"ד??? מה יעזור עכשיו לאותן משפחות ששימוש מכל הבחינות?
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
רננה, מהתרשמותי ממד לא עוזר בפגיעה ישירה של טיל בליסטי. בבניין בשמשון היה מקלט וכל מי שירד לשם שרד