הבניין שהקים סבו של ראש ממשלת לבנון בחיפה

בזמן שבוושינגטון מתנהלות שיחות שלום בין ישראל ללבנון, פוסט של הקרדיולוג החיפאי ד"ר בשיר כרכבי מעלה קשר של ראש ממשלת לבנון נואף סלאם לחיפה.

בפוסט מסביר כרכבי כי בשנות ה-30, סבו של ראש הממשלה הלבנוני סלים ביק סלאם – בן לאחת מהמשפחות הסוניות העשירות בלבנון – החליט להשקיע בחיפה המנדטורית. העיר חוותה אז פריחה כלכלית ודמוגרפית, וההשקעות הבריטיות, ובהן הקמתם של בתי הזיקוק והנמל, הפכו את חיפה לאבן שואבת הן ליהודים והן לערבים מלבנון ומסוריה. גלי ההגירה לחיפה התגברו, שכונות יהודיות החלו לקום, וסלאם, בחושים עסקיים מחודדים, יצר קשר עם צמד האדריכלים המפורסם בנימין אוראל ויחזקאל זוהר, שתכננו את המבנה שיישא את שמו בעיר התחתית. כיום כתובתו של הבניין היא שיבת ציון 1.

כרכבי מציין כי הבניין תוכנן בשנת 1939 כמבנה מגורים עם קומת קרקע מסחרית, שני חדרי מדרגות בעלי חלון תרמומטר ומעלית שהיתה מהראשונות בעיר. צורת המגרש, שנמצא בקרן הרחובות שיבת ציון והמגינים, הכתיבה את צורתו האסימטרית של המבנה, עם חלונות סרט ועם מרפסות היקפיות מעוגלות שבראשם קרניזי בטון. בשנת 1991 הוכנס הבניין לרשימת השימור. לימים תכננו האדריכלים אוראל וזוהר מבנה נוסף עבור סלים ביק סלאם – ברחוב יפו 28.

בית סלאם (צילום: וליד כרכבי)

בשיחה עם וליד כרכבי, לשעבר ראש מחלקת השימור בעיריית חיפה, הוא מפרט: "זהו אחד מהבניינים בסגנון הבינלאומי שכולנו אוהבים לכנות אותו באוהאוס. הסבא של נואף סלאם היה ראש עיריית ביירות, והוא חשב שההשקעה הטובה ביותר בשנות ה-30 היא חיפה ולא ביירות. הסיפור המעניין הוא שהוא שכר את השירותים של האדריכלים אוראל וזוהר. יש להם הרבה מאוד בניינים בחיפה – וכל בניין זה בניין. ראה סלאם כי טוב, ואחרי שהוא סיים את הבניין הראשון אז הוא הזמין אצלם את הבניין השני".

הקמת מדינת ישראל וחקיקת חוק נכסי נפקדים הביאו לכך שהבעלות על נכסיו של סלים ביק סלאם עברו לבעלות המדינה. "בשנת 1948 חוקקה מדינת ישראל את חוק נכסי נפקדים, שקובע כי נכס של מי שאינו נמצא בארץ מופקע והופך להיות נכס מדינה", מספר כרכבי, "מי שניהלה את הנכסים האלה היא חברת עמידר".

אז למשפחת למשפחתו של ראש ממשלת לבנון היה למעשה נכס בחיפה עד 48'?

"בוודאי, זה היה הבניין שלהם, וכולו היה מושכר – למעלה מגורים, למטה חזית מסחרית ושתי מעליות, בין הראשונות שהיו בחיפה. אפשר לראות את היופי, אבל יש צילומים היסטוריים של הבניין שזה חבל על הזמן".

מה זה אומר על הבעלות מבחינה חוקית?

"לגבי הבעלות אני מביא כדוגמה את המשפחה שלי. ב-48' המשפחה התפצלה – חלק נשאר בארץ וחלק מצא את עצמו בלבנון, באירופה ובארצות הברית. והיו להם נכסים. כמה בני משפחה אפילו תבעו את הבעלות על הבניינים שהיו רשומים על שם ההורים שעברו ללבנון. הבנים פנו לבג"ץ ולא הצליחו. בגץ קבע שיש חוק נפקדים".

אתה חושב שנואף סלאם יודע שלמשפחתו היה נכס בחיפה?

"שאלה מצוינת. לא יודע. אולי תשלח לו איזה מסר".

בית סלאם (המבנה הלבן בצד שמאל של התמונה) בצילום נדיר בצבע משנת 1950 (צילום: סיימור קיטקוף, באדיבות וליד כרכבי)