לפני שבועות אחדים, כשהסיפור שלי על המכולת של האחים גנץ גרף אלפי צפיות, אמר לי אחי שי: "לא ייאמן הקטע הזה של סיפורי הנוסטלגיה. אתה כותב שפיצחת צנוברים ומקבל מאות תגובות. אתה מספר על כיכר לחם ועל החופש הגדול וזה נהיה להיט. אתה כותב על מכולת והפייסבוק כמרקחה. עוד מעט תכתוב ששתינו מים מהברז ואנשים יתלהבו".
אז מה שהתחיל כהלצה הפך למציאות – למה לא לספר בעצם על איך פעם היינו שותים מים מהברז? אין לי שום כוונה לייפות את העבר, ולכן לא אספר על איך המים בברז היו זכים יותר, צלולים יותר, טהורים יותר או רטובים יותר. גם לא אתרפק על תקופה שבה התענגנו על המים הנפלאים שכמותם אין היום. הגעגוע הוא לתמימות, לפשטות, וחלק מזה היה להיכנס לגינה של בית זר ולשתות מים מהברז.
כילדים שיחקנו בקיץ בחוץ, לא ישבנו בבית מול המסך. הטמפרטורה נשקה ל-40 מעלות בצל – ולא היה צל. אם היינו צמאים, היינו נכנסים לגינה של בית, מחפשים את הצינור, מסובבים את הברז ושותים. באותם הימים, הבתים בשכונת אחוזה היו נמוכים – שתיים-שלוש קומות, מקסימום ארבע. לכל בית היה חצר, ולכל חצר היה ברז מים.
זה היה לפני עידן התמ"א, הפינוי-בינוי, ההתחדשות עירונית, התכנון האורבני ושאר מכבסות המילים שנועדו להסביר איך בניין קטן עם חצר גדולה הופך לבניין גדול עם חניה פרטית במקום גינה. אנשים נהנו מהגינה שלהם, ואנחנו נהנינו מהברז של הגינה שלהם.
כאשר חברי הטוב עמיר ואני היינו משייטים על הסקייטבורד שלנו ברחבי השכונה, עשינו הפסקות כדי לשתות מים פושרים מהצינור באהוד 24. אף אחד הביא איתו בקבוק של מים מינרליים (דבר כזה עוד לא הגיע אז לארץ הקודש), הגינות של אחוזה ספקו לנו את כל המים שרצינו. מתי בפעם האחרונה נכנסתם לגינה של בית זר כדי לשתות מים מהברז? מתי הילדים שלכם עשו כך? הרי היום אפשר לחטוף תלונה על השגת גבול על דבר כזה. ובמסעדות? כשאתם מבקשים מים, מציעים לכם מים מינרליים במחיר מופקע. מי שרוצה, כמוני, לשתות סתם מים, צריך לבקש במפורש מים רגילים בקנקן – ולקבל מהמלצרית מבט של "איזה קמצן אתה".
רוצים להישאר מעודכנים?
אבא שלי הוא מהנדס מים. בשנת 1980 הוא הגה רעיון – להתקין מסנן מים בכל דירה שיאפשר קבלת מים מסוננים מהברזים. במשך קיץ שלם חרשתי את כל רחובות אחוזה, מחלק בתיבות הדואר פלאיירים עם הצעה להתקין את מסנן המים של דוקטור פרי. אבא אמר שאם הרעיון יתפוס, נהיה כל כך עשירים שבקיץ נחיה בצפון ובחורף בדרום. נשארנו בחיפה, אז אני מניח שהמיזם העסקי לא הצליח.
למעשה, אבא שלי הקדים את זמנו. כמה שנים אחר כך התפתחה מודעות, ואנשים התחילו לקנות קנקני בריטה עם מסנני מים. אחר כך עברו למסנני מים בצנרת, בהמשך לברי מים, תמי 4. לא מכבר שאלתי אותו, כמהנדס מים כבר 60 שנה ועדיין עוסק בתחום, אם באמת יש הבדל בין מים מהברז למים מינרליים. "יש קצת הבדל", הוא ענה, "מים מהברז בריאים יותר".
ברז מים (צילום: Gertje/depositphotos.com)
גפ
האם בתקופת מי ברז היה סקייטבורד?
גידי
בחלק מהבתים היו מורידים מהברז בחצר את ראש הברז העגול, כדי שילדי השכונה לא יוכלו להשתמש בברז.
אז היינו מצטיידים בראש ברז כזה כפריט חובה בכיס למקרה הצורך….
יד הנפץ
היו שכנים אכזריים שהתקינו בגינה ברז עם מפתח יעודי